#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במנחה בערב שבת, האם 1) אומרים נפילת אפים 2) מניחין תפילין 3) אומרים מזמור דד' צריכים להודות?	"1) לא, וביאר הלבוש מפני שהוא סמוך להכנסת שבת, ולפי""ז משמע דוקא ממנחה קטנה, וכן משמע מהגר""א (ס""ק א') דמציין לגמ' מו""ק (כ""ז ע""א) דזוקפין את המטה בערב שבת, וכתבו תוס' שם ממנחה קטנה, אכן כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') דאפי' ממנחה גדולה אין אומרים נפילת אפים [וה""ה שממנחה גדולה אומרים שיר המעלות ולא על נהרות בבל], וכן נקט המ""ב (ס""ק א', ביה""ל ד""ה אין) 2) לא (שע""ת ס""ק א. בשם האריז""ל, ביה""ל לעיל סי' ל""ז סעי' ב') [וה""ה בערב יו""ט (שע""ת סי' ל""ז)], אכן בשו""ע מכון ירושלים הביאו ממשנת חסידים וגם משו""ע האריז""ל דאפי' במנחה ערב שבת יניח תפילין 3) יש נוהגין כן [נוסח ספרד], ויש מוסיפין עוד מזמורים אבל ליזהר שיבא לביהכ""נ הרבה זמן קודם שקיעה (ערוה""ש סעי' א')"	סימן רסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר קבלת שבת?	"כתב הערוה""ש (סעי' ב') סדר קבלת שבת:<br>1) ה' מזמורים שקאי על לעתיד לבא ביום שכולו שבת, ואח""כ מזמור לדוד שיש בו ז' קולות כנגד הז' ברכות של תפילת שבת (ברכות כ""ט ע""א), ומזמורים אלו כנגד הששת ימי החול<br>2) אנא בכח, דהוא שם מ""ב והוא שם של מעשה בראשית (תוס' חגיגה י""א ע""ב)<br>3) לכה דודי<br>4) מזמור שיר ליום שבת, שהוא מרמז ליום שכולו שבת (סוף מס' תמיד)<br>5) במה מדליקין [ויש נוהגין לומר כגוונא (זוהר תרומה)]"	סימן רסז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקדימין להתפלל מעריב בליל שבת?	"הרי""ץ גיאות ס""ל דאין חילוק בין ליל שבת לשאר לילות ולעולם צריך להתפלל בזמן [וכן נהג האריז""ל (מג""א ס""ק א')], אבל הטור כתב דמקדימין להתפלל מעריב בליל שבת כדאמרינן (פסחים ק""ה ע""ב) עיולי יומא מקדימין ליה, וגם אשכחן (שבת קי""ח ע""ב) יהא חלקי עם מכניסי שבת בטבריא, וכ""כ הב""י בשם הרא""ש והרמב""ם דאפי' אם בעלמא נוהג להתפלל מעריב בצאה""כ אפ""ה בערב שבת מותר להתפלל מפלג המנחה,[וכן ראינו מהשו""ע דבסי' רל""ג כתב דנוהגין להתפלל מנחה עד שקיעה וכאן כתב דיכול להקדים מעריב מפלג המנחה], והקשה המג""א (ס""ק א') מגמ' ברכות (כ""ז ע""א) דרב מצלי של שבת בערב שבת והגמ' כתב על זה ש""מ דהלכה כר' יהודה, ולפי הנ""ל מהו הראיה הרי אפי' לדידן מקילין להתפלל מעריב ליל שבת מוקדם, ועוד הקשה המג""א סתירה בב""י שבכסף משנה כתב דהרמב""ם ס""ל דשבת וחול שוין, ואח""כ הביא המג""א פשט אחר בגמ' ע""פ הבה""ג שאח""כ הגמ' הביא דרב לא פסקיה לר' ירמיה דהוי צלי [והבה""ג גרס תפילה של חול], וש""מ דהיה מחשיב שמ""ע של ר' ירמיה משום דעביד כמר עביד עביד כמר עביד וא""כ הגמ' חזר בו ממה שהביא ראיה דהלכה כר' יהודה משום ששבת שאני שמוסיפין מחול על הקודש [וביאר הפרי יצחק דברי הבה""ג דלמסקנא קיי""ל כרבנן ואפ""ה יכול להתפלל מעריב קודם צאה""כ להוסיף על שבת, וצ""ב איך מהני וצ""ל דמגו דמהני לעשות תוספת שבת מהני לעשותו תפילה], וביאר המג""א דתפילת ערבית כנגד האברים ופדרים ובשבת אסור ליתנן דאמרינן לא עולת חול בשבת ומש""ה מקדימין להתפלל מבעוד יום, ויש עוד מהלך ליישב הגמ' דלעולם לפי הרבנן אינו יכול להוסיף ע""י שבת אבל המחבר הכריע דלגבי תוספת שבת יכול לסמוך על שיטת ר' יהודה אע""פ שבעלמא נוהג כרבנן."	סימן רסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מתפלל מעריב מפלג המנחה, מתי צריך להתפלל מנחה?	"כתב המג""א (ס""ק א') דאין לעשות תרתי דסתרי ביום אחד, והמ""ב (ס""ק ג') הביא מדה""ח קולה בציבור לעשות תרתי דסתרי אפי' ביום אחד [דבערב שבת יש לסמוך על המקילין דקשה לאסוף הציבור עוד הפעם {והערוה""ש (סי' רל""ג סעי' ג') מקיל בערב בשבת מפני שהוא מכניס קדושת שבת}], אבל שאר האחרונים לא הזכירו קולה זו דאין לה מקור בש""ס ואינו רוצה לסמוך עליו אלא כשהוא מתפלל מעריב עכ""פ בין השמשות ובשעת הדחק (מ""ב שם, ביה""ל ד""ה ובפלג)"	סימן רסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב להקדים ולקבל שבת בפה?	"כתב הב""ח דא""צ להקדים ע""י תפילת מעריב אלא יכול להקדים ולקבל שבת בפה (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב'), וביאר היד אפרים דכיון שלא נהגו להקדים בפה אלא לקבל שבת באמירת ברכו לכן נהגו להקדים להתפלל מעריב אבל פשוט דמקיים ענין זו בקבלה בפה {ונראה דזהו עצה טובה דטוב להקדים לקבל שבת בפה כדי לקיים ענין זה להקדים קבלת שבת אבל משום תוספת שבת גרידא א""צ קבלה בפה דכבר כתבנו למעלה (סי' רס""א) דמקיים תוספת שבת בפרישה ממלאכה} [ומ""מ כתב הערוה""ש (סעי' א') דהיום אין מקדימין כ""כ תוספת שבת כמו ימים הקדמונים, ומ""מ כתב הערוה""ש בסמוך (סעי' ד') דודאי צריך להקדים לקבל שבת משום חשש חילול שבת ואלו שמתאמצים להתפלל בזמנה עתידין ליתן את הדין דבזה תלוי שלא יחללו שבת בעיר, ועי' מש""כ לעיל בסי' רנ""ו]"	סימן רסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם מקדים להתפלל מעריב מתי יקרא ק""ש?"	"הב""י משמע שקורא בשעת מעריב וחוזר וקורא אח""כ, והשיג עליו המג""א (ס""ק ב') שהרא""ש כתב שאינו סומך גאולה לתפילה, משמע דאינו קורא ק""ש בשעת מעריב [ועוד מעורר הדרישה (ס""ק א') דצריך לדחוק לשון ""שימתין לקרות שמע עד עונתה"" היינו שקורא מיד וחוזר וקורא בזמנה], אלא פי' המג""א שאינו קורא בשעת מעריב אלא אח""כ."	סימן רסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להתחיל סעודתו תוך חצי שעה לזמן ק""ש?"	"כתב הב""י דכיון שכבר קרא ק""ש יכול לסמוך על השיטות דיוצא מפלג המנחה לגבי האיסור דרבנן שלא לאכול סמוך לזמנה [אבל פשוט דצריך לחזור ולקרות ק""ש בזמנה משום המצוה דאורייתא דק""ש], אבל כתב המג""א (ס""ק ב') דלפי דבריו דמיירי כשלא קרא ק""ש אסור להתחיל סעודתו תוך חצי שעה לצאה""כ, אמנם כתב היד אפרים דאפי' אם קרא ק""ש במעריב אין להקל לאכול תוך הזמן הזה דכיון שבכל השבוע הוא מקפיד להתפלל מעריב בזמנו ורק בשבת הוא מקדים משום מצוה להוסיף מחול על הקודש א""כ אין זה שייך לק""ש ופשוט דלא יצא כלל מצותו ואין להקל (שעה""צ ס""ק י""א), והמ""ב (ס""ק ו') כתב על זה דיש ליזהר לקרות ק""ש קודם שאוכל [וכן נהג הערוה""ש (סעי' ו') שלא היה מקדים כ""כ], אבל הנוהג להקל בזה אין למחות בידו דיש לו על מי לסמוך [דמלבד השיטות דיצא כבר מפלג המנחה יש עוד שיטת הט""ז (סי' רל""ה) דס""ל דיכול להתחיל תוך חצי שעה לזמן ק""ש] {ונראה דיכול לצרף עוד צירופים כגון שאינו חצי שעה סמוך לזמן ר""ת, ועוד אם הוא רגיל לקרות ק""ש אחר הסעודה הוי כמו מנין קבוע, וגם אם הוא מניח סידור על השלחן הוי כמו שומר, וכן שמעתי מהגרי""א פארכהיימער שליט""א}"	סימן רסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לדקדק לאכול כזית פת בלילה ממש?	"השל""ה הביא מספר חסידים דצריך לאכול כזית פת [והוא מצטרף לשיעור כביצה עם מה שאכל מבעוד יום (רשז""א, שש""כ פנ""ד הע' קל""ח) {ונראה לבאר ע""פ מה שמבואר לקמן (סי' רצ""א סעי' א') בשיעור סעודה לסעודת שלישית, דלא מיבעיא לפי הב""ח דס""ל דהא דצריך כביצה היינו לצאת ידי ר' יהודה דס""ל דצריך כביצה לברך בהמ""ז ה""נ הרי הוא מברך בהמ""ז מחמת מה שאכל מבעוד יום, אלא אפי' להמג""א שם ניחא דס""ל דצריך יותר מכביצה כדי שיהיה סעודה קבוע, וה""נ י""ל דכיון שאכל כביצה מבעוד יום הרי הוא סעודה קבוע ומה שאוכל אח""כ מצטרף לאותה סעודה ואם הוא המתפלל מעריב באמצע אינו הפסק דאינו צירוף ממש כמו תוך כדי אכילת פרס אלא כל זמן שהוא נקרא סעודה אחת נחשב כאילו אכל סעודה קבוע, וכ""כ האפיקי ים (ח""ב סי' א') ע""פ הגמ' שבת (קי""ט ע""ב) דמשמע דסגי בכזית דהיינו בצירוף שאר מאכלים שאכל כבר}] בלילה [ולא בבין השמשות (פמ""ג מש""ז ס""ק א')] כדי לקיים ג' סעודות בשבת, אבל המג""א (ס""ק א') הביא מתוס' והרא""ש ותרוה""ד ורבינו ירוחם דכולם סוברים דא""צ לדקדק בזה דאחר פלג המנחה חשבינן לילה {וצ""ב איך מהני זה מדאורייתא, ושו""מ החיד""א (במחזיק ברכה) הביא ראיה מגמ' שבת (פ""ו ע""ב) דזכור את יום השבת לקדשו מיירי בעיצומו של יום, ואפ""ה אמרינן דיכול לקדש בזמן תוספת שבת, ש""מ שחשוב כעיצומו של יום, וה""נ לגבי אכילת סעודת שבת}, והמג""א מסיים מ""מ טוב להחמיר (מ""ב ס""ק ה')<br> "	סימן רסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מי שאינו רוצה לקבל שבת יכול להוציא מי שקיבל שבת במצות קידוש?	"רע""א מסתפק בזה דאפשר הוי כמי שאינו מחויב בדבר או דלמא הכא עדיף דבידו להביא עצמו לידי חיוב, ופסק רשז""א (מנח""ש ח""א סי' ג') דבשעת הדחק יש להקל באופן עראי ליחידים {וכן נראה דהוי כמו זמן תוספת שבת דאמרינן דסופו לבא לידי חיוב}"	סימן רסז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים והוא רחום ליל שבת?	"הטור הביא שבספרד אומרים והוא רחום, אבל באשכנז אין אומרים אותו דאין מלקין בשבת [ואע""פ ששייך הטעם דאין לנו קרבן תמיד לכפר מ""מ כיון דלא שייך אחד מהטעמים סגי שלא לאומרה (פרישה ס""ק ג')], והשע""ת (ס""ק ב') הביא היעב""ץ דס""ל דאין אומרים והוא רחום וגו' בשבת אפי' בפסוקי דזמרא או בקדושת ובא לציון, אבל המחזיק ברכה חולק עליו [ועי' מג""א לקמן (ריש סימן רפ""א)]"	סימן רסז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בברכת השכיבנו, 1) כיצד חותמים 2) האם אומרים כי קל שומרנו וכו'?	"1) כתב הטור דנוהגין באשכנז ובצרפת שאין חותמים שומר עמו ישראל כדאיתא במדרש דשבת א""צ שמירה שהשבת שומר אלא חותמים הפורש סוכת שלום וכו', [וממילא אומרים מעין החתיתה ופרוש עלינו סוכת שלומך, ולפי הטור מזכיר גם ירושלים במעין החתימה אבל אין נוהגין כן, וביאר הערוה""ש (סעי' ז') בשם הא""ר דישראל וירושלים אחד], ודלא כמנהג טוליטולא שהיו חותמים בשבת כמו בחול [וחותמים ביו""ט כמו בשבת אע""פ שיו""ט אינו שומר אותנו כדי שלא לזלזל יו""ט לחתום כמו בחול (פמ""ג מש""ז ס""ק א')] 2) הטור כתב שאין אומרים אותה דהוי רק מעין החתימה לשומר עמו ישראל לעד, וכן נקט השו""ע, אבל מבואר מהב""ח שנהגו לאומרה, וביאר המג""א (ס""ק ג') ע""פ הרקנט""י דכל הקפידה הוא שלא לומר שמירה אצל ישראל בדוקא דמשמע דיש מזיקין לגבי שאר האומות ובאמת ליכא מזיקין כלל [והקשה מחה""ש אדרבא בשבת שכיחי טפי מזיקין כדאשכחן בפסחים (קי""א ע""ב) {ולפי הפרישה בסמוך ניחא דהשמירה מאויבים ולא ממזיקין, אבל אינו משמע כן מהרקנט""י}], ומש""ה אומרים כי קל שומרנו וכו' ושמור צאתנו וכו' דלא מזכירין ישראל בדוקא, ועוד כתב המג""א דמבואר בזוהר (ויקהל ר""ה, א') דדוקא ציבור לא צריכי שמירה משא""כ יחיד, ומש""ה אין אומרים שומר עמו ישראל דהוא ציבור אבל אומרים כי קל שומרינו וכו' ושמור צאתינו וכו', וכן נוהגין כהמג""א (מ""ב ס""ק ח'), ועוד ביאר הט""ז (ס""ק א') דדוקא אם שומר שבת כראוי אז שבת שומר אותנו ואנו יודעין שאין אנו בחזקת שומרי שבת כראוי, ואפ""ה אין חותמין שומר עמו ישראל לעד דזהו שם תואר של הקב""ה שהוא שומר אותנו תמיד ובאמת אינו שוה כי מצד שבת אין אנו צריכים שמירה אלא שמצד האדם אין השבת שומרו."	סימן רסז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם שבת שומרנו, למה אומרים ק""ש שעל המטה (כמ""ש הטור בסי' ר""פ)?"	"תי' הפרישה (ס""ק ג*) דהוי שמירה מאויבים ולא ממזיקין משא""כ ליל פסח הוי שמירה ממזיקין, ועוד תי' דחיישינן שמא לא שומרים שבת כראוי [וכמ""ש הט""ז]"	סימן רסז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין עם טעה וחתם 1) שומר עמו ישראל לעד בשבת 2) הפורש סוכת וכו' בחול?	"1) אם נזכר תכ""ד יאמר מיד הפורס וכו', ואם הוא אחר כדי דיבור יוצא בדיעבד (מ""ב ס""ק ט'), וביאר הערוה""ש (סעי' ח') דבאמת שבת אינו שומרינו אלא מי שצוה על שבת שומרינו וא""כ גם שומר עמו ישראל לעד ניחא ששומר אותנו בזכות השבת. 2) דינו כמו אות 1 (עמק ברכה, שלחן שלמה, מ""ב דרשו)"	סימן רסז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חתם ושמור צאתנו וכו' ואמר ברוך אתה ה'?	"כתב הערוה""ש (סעי' ח') דיסיים הפורס סוכת וכו' ואע""פ שלא אמר מעין החתימה אפ""ה נחשב כמעין החתימה דע""י פריסת שלום שומרינו ואדרבא היא שמירה מעולה במדריגה גבוה."	סימן רסז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי ראוי לעמוד?	"כתב השע""ת (ס""ק ב') בשם ר' חיים ויטאל דצריך לעמוד כשאומר ופרוס עלינו וכו' לקבל תוספת נשמה יתירה מבחינת הלילה [ולפי הרשב""ם (פסחים ק""ב ע""ב) ה""ה ביו""ט (הגרי""א פארכהיימער שליט""א)]"	סימן רסז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים אחר ברכת השכיבנו?	"נוהגין לומר ושמרו וגו' לומר שאם ישמרו שבת אין צריכין שמירה, והוא מעין גאולה דאמרו חז""ל אם שמרו ישראל ב' שבתות מיד נגאלין (טור), ואפי' ביו""ט אומרים פסוקים דיו""ט [וידבר משה וגו', תקעו בחודש שופר וגו', כי ביום הזה וגו'] (מ""ב ס""ק ט'), וביאר הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') בשם הלבוש דכל המועדים הוו זכר ליציאת מצרים, וגם ראש השנה מרמז לשופר גדול, ויוה""כ מרמז על גאולת הנפש ואין לך גאולה גדולה מזו, והדרישה (ס""ק ב') ביאר בענין אחר דהפסוקים של יו""ט הוו כתפילה אריכתא {ויש לעורר דהערוה""ש (סי' רל""ו סעי' ח') כתב דקדיש הוא ענין של גאולה אריכתא, ולפי""ז אינו יכול לומר שושמרו הוי תפילה אריכתא} [והגר""א במעשה רב (אות ס""ז) ס""ל שלא יאמר שום פסוקים]"	סימן רסז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים ברכת יראו עינינו?	הטור הביא מנהג טוליטולא לאומרה, אבל השיג עליהם לפי שלא תקנו ברכה זו אלא כשיאמרו ברוך ה' וגו'	סימן רסז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יאמר כשמנשק המזוזה 1) בחול 2) בשבת?	"1) ה' ישמור צאתי וגו' 2) זכור את יום השבת לקדשו (פמ""ג מש""ז ס""ק א')"	סימן רסז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ראוי להתפלל בעינים סגורות בשבת?	"כתב השע""ת (ס""ק ג') בשם האריז""ל שבשבת אין להתפלל בעינים סגורות, וטוב להתפלל מתוך הספר"	סימן רסז סעיף ג		
